​

 

כיכר ספרא ממוקמת בנקודה אסטרטגית בירושלים ומהווה חוליה מקשרת בין החלק ה"ישן" ל"חדש" של העיר. היא סמוכה לעיר העתיקה ולמבנה העירייה הישן מול כיכר צה"ל.

נתחמת על ידי מבנה העירייה החדש, תחנת הרכבת הקלה "העירייה" שברחוב יפו ובניין "בצלאל" שנבנה בימים אלה ב"מגרש הרוסים". מעצם כל אלו, לכיכר חשיפה רבה ממגוון רחב של עוברי אורח ומבקרים;

ביניהם אזרחים בדרכם לעירייה, תיירי חוץ ופנים, סטודנטים ושאר באי העיר.  על כן, בבניית הכיכר החדשה יש להתייחס למכלול הצרכים אשר עליה לספק, תוך שילוב אורגני של ה"חדש" ב"ישן".

מאז הוחלט על שינוי פני "כיכר ציון", אשר הייתה מוקד להפגנות, התכנסויות ומיזמים ציבוריים, כיכר ספרא עתה הופכת לכיכר הגדולה והמרכזית בעיר ותפקידה לאפשר טקסים פורמליים ומיזמים ציבוריים.

מבנה הכיכר הרחב מאפשר התקהלות המונית, אך החוסר בהצללה מותיר אותה שוממת ברוב שעות היום וברוב ימות השנה. בנוסף, מלבד בנייני העירייה אין אטרקציות בכיכר.

"בית המודל" שבמרתף העירייה הינו חלל בו מצוי מודל העיר המתעדכן לפרקים. היות והמודל אובייקט חשוב ומרשים, יש להוציאו, יחד עם חללים נוספים כמו מרכז מבקרים, חלל הרצאות וסדנת הכנת מודל העיר ממרתפי העירייה ולהציגם לעיני התושבים.

חללים אלו מתוכננים כ-pavilion (ביתן) שקוף בכניסה אל הכיכר המושך את תשומת לב העוברים והשבים מעצם נוכחותו ותוכנו.

אלמנט מרכזי בהצעתי הינו הצללה רחבה ומאווררת. ההצללה מתייחסת בצורתה לכיוון השמש ומשתנה לאורכה ולגובהה במטרה להטיל צל אופטימלי ברוב שעות היום וללוות את ההולכים בה בדרכם אל כניסת בניין העירייה, "בצלאל", גן דניאל ורחוב שבטי ישראל.

כמו כן, בשל היות הכיכר מרחב ציבורי גדול בעיר אשר ייתרמו ממנו מגוון רב של אנשים, יש צורך במרחב נעים למנוחה ושהייה באמצעות ספסלי ישיבה, צמחייה ומסלולי מים.

בכדי לקבל הצללה רחבה בעלת נראות דינמית ו"מרחפת" עם נגיעה מינימלית ברצפה, בנויה ההצללה ממתכת, חומר המצוי רבות ברחובות ירושלים (למשל: במסילת הרכבת הקלה, בעמודי התאורה, בבנייני העיר ואף בכיכר עצמה -

בבמה ובקולונדת העמודים). החומר הקל מאפשר מפתחים גדולים ועמודונים דקים. חלקו הפנימי של הקירוי משקף את צבעי הסביבה - גוון חם של אבן ירושלמית ובכך נטמע בסביבתו.

ההצללה מלווה את העוברים בה לאורכה של הכיכר משני צדיה וכך שומרת על מבטים חופשיים אל הר הזיתים שממול. לרוחבה של הכיכר מלווה ההצללה את ההולכים בה, מן הכניסה לעירייה אל מעבר המוביל במבט ובהליכה אל העיר העתיקה.

מעבר רוחב שני מצוי בציר המחבר את המעבר מבניין בצלאל העתידי אל הכיכר ואל גן דניאל הסמוך. צורתה  "שער כניסה" אל הכיכר עצמה, בה האווירה אינטימית בניגוד לרחוב יפו הניצב.
משום שבכיכר המרכזית והעיקרית בירושלים קיים פוטנציאל למגוון אירועים, הקירוי דינמי וחלקים ממנו ניתנים לסיבוב על מנת לאפשר מצבי צל שונים. במצב "סגור" הן מטילות צל מרוכז בצדי הכיכר ומאפשרות הליכה מוצלת.

במצב "פתוח" הצל מקוטע אך נרחבוהמאפשר אירועים המוניים גם בשעות היום כ(גון טקסים, ירידים , שבוע הספר, דוכני אמנים, הסעדה וכו').